הערכת שווי אישית – סיכונים, הסתברותם ועלות ההגנה מפניהם

לילך לוי / צילום: איאן רובין

מחובתנו לערוך לעצמנו ולתא המשפחתי הערכת שווי ■ השינוי התפיסתי של התא המשפחתי כיחידה כלכלית, מחייב בדיקה של הנכסים הפיננסים וניתוח הערך הכספי של ההוצאה הפיננסית היום למול התועלת של אותם נכסים בעתיד

לילך לוי, מנהלת פיתוח עסקי במנורה מבטחים, פנסיה וגמל



מדוע ומתי יש צורך ב"הערכת שווי" לפנסיה?

הערכת שווי לפנסיה צריכה להתחיל מהמקום בו אנו בוחנים את עצמנו, באותו אופן בו אנו מתייחסים לחברה בה אנו פועלים – הגם שמדובר בתא המשפחתי או בי בלבד, חשוב להתייחס לעצמנו כאילו אנחנו גוף עסקי, שמבצע הערכות שווי חדשות לבקרים בהקשרים שונים ולצרכים שונים, הן כחלק מהבנת העסק והן כניהול סיכונים. כשאדם הופך ליחידה כלכלית עצמאית, חובה עליו להעריך את מצבו ואת שוויו ושווי נכסיו. כמו כן, יש להוסיף ולהידרש לנושא עם כל שינוי במצב האישי – נישואין, לידת ילדים, גירושין, החלפת מקום עבודה או מקצוע, ועוד.

ניהול הסיכונים האישי מחייב להבין מהם הסיכונים שאנו חשופים אליהם, בעטיים נדרש לכסף נזיל שלא נוכל לקבל ממקור אחר דוגמת שכר חודשי. במקביל – מה המקורות העומדים לרשותנו מול אותם סיכונים.

ברור שאי אפשר להתגונן בפני כל הסיכונים, ולכן דרוש גם תעדוף שבו נבחנת עלות הקנייה של אותה הגנה ומה הסיכון שאותו דבר אכן יקרה: המחיר, היקף הסיכון וההסתברות הם שלושת הפרמטרים. על פי רוב יש קשר ישיר בין המחיר להסתברות וכמובן להיקף הנזק הפוטנציאלי.

אם כך, אין בעיה – כל אחד יכול לבצע פעם בתקופה בדיקה כזו

באופן אנושי ביותר, אדם צעיר מסוגל לראות את עצמו בעיני רוחו כצעיר ולא נכה או זקן ופנסיונר, שלא לומר נפטר. המחשבה האנושית לא מאפשרות לנו ללכת לשם וזה אינו מייחד רק את הישראלים, אלא שמדובר בעניין אוניברסלי ויש על כך סימוכין במחקר מקיף. לכן אנשים לא יוזמים מעצמם עיסוק בנושא הפנסיוני – שאינו בסדר העדיפויות כלל. העיסוק בתחום בגיל מבוגר יותר קיים, אך לעתים קרובות זה מאוחר מדי.

בעיה נוספת שעלתה מסקרים שערכנו, היא של חוסר אמון של הלקוחות במערכת, המיוצגת בעיניהם ע"י סוכן הביטוח. נמצא שאנשים כן עושים זאת לאחר שחוו חוויה קרובה קשה בקרב קרובים או חברים ונוצר עניין בנושא בטווח קצר מיד לאחר מכן.

מה הדרך הנכונה להידרש להערכת השווי?

כעקרון, יש שלושה סוגי גורמים במערכת שכן יכולים לבחון את הנושא – סוכני ביטוח, משווק פנסיוני ויועץ פנסיוני. כשליועץ והמשווק יש זיקה לפחות לאחד מהגורמים המוסדיים.

כמו בכל בחינה עסקית, כאשר ניגשים להערכת שווי גם בתחום הפנסיוני יש מספר שלבים – מיפוי המצב הקיים לרבות פנייה למסלקה הפנסיונית עבור כל אחד מבני המשפחה המפרנסים; תשאול ובירור של הצרכים – ניהול הסיכונים האישיים דוגמת סיעוד, מחלה קשה, יציאה לפנסיה ופנייה לאתר הר הביטוח לבחינת ביטוחי הפרט הנוספים שיש לכל אחד מבני המשפחה. תחום מורכב זה דורש היעזרות במי שיודע להעלות את כל הסוגיות והאפשרויות שאדם אינו בקיא בהם, או לא רוצה להעלות על דעתו.

זאת ועוד, ההסדר הפנסיוני של המעסיק כולל הגנה בפני מוות, נכות ופרישה. הבעיה היא שלרוב במקרה של נכות ולפני המוות, ישנה תקופת חיים ללא פרנסה, המהווה עול כלכלי על המשפחה שעלול לנגוס משמעותית בחסכון הפנסיוני. בנוסף, כשאחד מבני המשפחה חולה מאד או נכה, המפרנס השני גם הוא לא עובד באופן מלא אם בכלל, הכנסות התא המשפחתי נפגעות, לעיתים, פעמיים. לכן חובה לבחון את כלל התיק – גם את הפנסיוני וגם את הביטוחים האישיים האחרים שיאפשרו לבחון את כלל מקורות ההכנסה של המשפחה במקרה הצורך.

לאחר המיפוי ניתן לבחון חלופות, הליך זה חייב להתבצע בסימולציה משוכללת הלוקחת בחשבון גם את הסיכונים הביטוחיים וגם את עלויותיהם בפועל (הפרמיות ודמי הניהול הם רק חלק מהשיקולים). בשלב הבא יבוצע תעדוף, הבוחן את כלל הצורכים, הכיסוי האפשרי והמקורות הנוספים.

לאחר מכן יבוצעו השינויים – פנייה לגורמים המוכרים את השירות ודרישה באופן עצמאי או באמצעות סוכן/משווק, לביצוע השינויים על פי המסקנות שהוחלט עליהן.

יש גם להידרש לעניין הבקרה התקציבית, כבכל חברה חשוב גם על הפרט לקיים בקרה על התהליך. מורכבות התחום וריבוי התוכניות מחייבים כל הזמן בחינה של הביצוע – בין אם ע"י קריאת הדוח השנתי, או בבדיקה יזומה מול הגורם המבטח. מומלץ לעקוב באופן שנתי בטבלה מרכזת אחרי התחום כולו, אחר כל היבטי הסיכון והכיסוי שהוכנסו לתוך תוכנית הפעולה בנושא.