"לניתוחים כלכליים היכולת לשנות מציאות"

 
 

  חגי עידו/ צילום: אלה פאוסט

בראיון לאחר זכייתו באות הכלכלן המצטיין של איגוד הכלכלנים, מספר חגי עידו ראש אגף כלכלה במקורות על אתגר הסדרת הרגולציה שעמד בפניו, על השיפור הדרמטי בתוצאות החברה ועל מהפכת המים לחקלאות

מיכל קורן

האתגר הראשון של חברת מקורות עימו התמודדתי לאחרונה הוא הסדרת הרגולציה  הכלכלית מול משרדי הממשלה, כך אומר חגי עידו, ראש אגף כלכלה במקורות,בראיון עמו לאחר זכייתו באות הכלכלן המצטיין של איגוד הכלכלנים. זהו פרויקט בעל משמעות מכרעת באספקט העסקי של הארגון: בתקופה האחרונה עמדה מקורות (היקף פעילות של מעל ל-5 מיליארד שקל עם כ-1600 עובדים בחברת מקורות ו-2200 עובדים בקבוצה כולה) בפני אתגר משמעותי ביותר. עד כה, במשך לא מעט שנים, פעלה מקורות במסגרת כללי רגולציה זמניים, אשר הגדירו את פעולתה ואת הכנסותיה וכפועל יוצא ישיר את תוצאותיה הכספיות ויחסיה הפיננסיים כמובן. כללים אלו אינם נותנים מענה הולם לצרכים הנוכחיים וכתוצאה מכך חווינו שחיקה עקבית וחמורה ברווחיות, בתשואה להון ובאיתנות הפיננסית, עד כדי איום ממשי בהורדת דירוג תקדימית ומשמעותית, אשר היתה מביאה לייקור עלויות החוב (כ-6.5 מיליארד שקל) באופן משמעותי ולמדרון חלקלק במצבה הפיננסי של החברה.


"ברקע", הוא מסביר, "חווה משק המים תקופה סוערת. בעשור האחרון חלה מהפכה עם הקמת מתקני ההתפלה, תאגידי המים והביוב העירוניים, הפסקת סבסוד מי השתיה ועוד. כל אלו גרמו לעליה של עשרות אחוזים בתעריף המים, דבר אשר הביא ללחץ ציבורי יוצא דופן. העלאת תעריף המים מכל סיבה הפכה להיות בלתי אפשרית בעיני הרגולטור. במקביל, בשנים אלו ומאותן סיבות ממש, מקורות נמצאת בתנופת פיתוח אדירה. מקורות, כעמוד השדרה של משק המים הישראלי אחראית על קליטת המים המותפלים והפיכתם לתחליף למי הכנרת שהגיעו מהצפון, על כל הנדרש מכך – פיתוח מסיבי של תשתיות, משטר תפעול הדוק באופן יוצא דופן, עבודה מול עשרות שחקנים חדשים במשק.

"תוכנית הפיתוח של מקורות עולה מכחצי מיליארד שקל בשנה עד ל-1.2 מיליארד שקל, ויש גם תוכנית חומש עתידית של מיליארד שקל בשנה בממוצע. ואת המהפכה הזו מקורות צריכה לנהל עם רגולציה זמנית ולא תומכת אשר מביאה, כאמור, לאיום על יכולת גיוס החוב שלה, אשר מהווה תנאי הכרחי לעמידה ביעדי הצמיחה.

"בסופו של דבר", מספר עדו, "הוקמה ועדה, בראשות רם בלינקוב, הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, לקביעת רגולציה ארוכת טווח למקורות. לחברה היה ברור כי עתידה הכלכלי טמון בתהליך זה. וכאן גם אני נכנסתי לתמונה כגורם מרכזי בתהליך. כמובן שעם מעורבות משמעותית של הדירקטוריון, המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים וההנהלה.

"ראשית, ברור היה לי שאין ביכולתי להוביל תהליך כזה לבד עם העובדים שלי. כל החברה אורגנה לכעשרים צוותי עבודה מקצועיים – תשתיות, אחזקה, אנרגיה, כימיקלים, הנהלה וכלליות, כוח אדם, מו"פ, תשואה להון, הון זר, מבנה שוק ותחרות, תעריפים ועוד. כל צוות נוהל ע"י סמנכ"ל ואחד מעובדי המסורים. הפעלתי גם יועצים שונים שסייעו בידע, בניסיון ובמוניטין (וראוי לציין את חברת פארטו – מ.ק). ייצרנו מאות עמודים של ניירות עמדה ודוחות מקיפים ומעמיקים אשר גובשו לכדי התייחסות כוללת וקוהרנטית של מקורות לתהליך המורכב. כל אלה הוצגו על פני עשרות שעות ומצגות לוועדה במשך כשנה.

"בין הנושאים המשמעותיים שעלו: תשואה להון שנבדקה באופן מקיף לרבות בנצ'מרק בינלאומי; קביעת שיעור נכון לעלויות תפעול ואחזקה; הון זר במח"מ ארוך כראוי לחברת תשתיות בצמיחה; פיתוח מודל אופטימלי לצריכת אנרגיה; הצעות לשינוי מבנה שוק המים; שיקלול מודל פיננסי איתן ומקיף המבוסס על כל ההצעות, הבעיות והתחזיות".

עדו מספר כי "בשנה האחרונה התקדמנו משלב ההצגה מול הוועדה הציבורית למשא ומתן עם גורמי הממשלה ועד לשימוע הציבורי. בסיומו, התהליך הביא לשיפור דרמטי בתוצאות הצפויות של החברה כשבראשן ביטול האיום המיידי בהורדת דירוג ושמירה על דירוג מושלם AAA, תוך שיפור תחזית הרווח בכ-100%, בלימת הידרדרות היחסים התזרימיים (FFO) אל מתחת לקו האדום של המדרגים ואף תחזית לשיפור התזרים בקרוב.

"האתגר השני שלי בחרה היה סביב ייזום שינוי מבני במשק המים. שוק אספקת המים לחקלאות בישראל מאופיין מאז ומתמיד בעיוותי מחירים קשים כאשר פער המחירים בין צרכנים מגיע לכ-500% ויותר. קבוצות הקרובות למקורות המים נהנות מסיבות היסטוריות ופוליטיות מרישיונות הפקה פרטיים ואילו יתר הצרכנים נאלצים לקבל מים ממקורות, שהם יקרים יותר. עיוותים אלו הפוכים לתועלות החיצוניות החיוביות של החקלאות למשק ולכן מייצרים תמריצים הפוכים לאינטרס המשקי, ובנוסף מאיימים על שרידותם של רבים מהחקלאים.

"ככל שהלחצים גברו החלטנו ליזום שינוי מבני בתחום זה. הצעד הראשון ופורץ הדרך היה תמחור וכימות הפערים ויצירת סימולציה לתעריפים הנקבעים באופן שוויוני. התוצאה היתה לא פחות ממדהימה. היא חשפה את הממדים יוצאי הדופן של התופעה ולמעשה המחישה שקיים פוטנציאל להפחתת תעריף המים בכ-50% לרוב המוחלט של החקלאים. בשלב שני הצענו מנגנון קביעת תעריפים שמשקף את התמריצים הנכונים תוך יצירת שקיפות וגמישות מקסימלית. השלב האחרון והמאתגר היה לקדם את היוזמה בעולם של אינטרסים מרובי השפעה – שכנוע הממשלה והכנסת בתועלת ובנכונות המהלך, וכן הסברה בקרב החקלאים.

כיום אנו בשלבי חקיקה אחרונים של תהליך זה, שהוא דוגמה ליכולתם של ניתוחים כלכליים כמותיים לשנות מציאות".

"חשוב להיות מנהל רחב יריעה"

– ספר על הדרך המקצועית שעשית עד לתפקידך הנוכחי:

"בתפקידי הנוכחי כראש אגף כלכלה במקורות אני משמש כארבע שנים. באחריותי כיום ניהול תקציב בהיקף של כ- 5 מיליארד שקל, האסטרטגיה הכלכלית של הארגון כולל היבטים רגולטוריים, והטמעת מערכות ובדיקות כלכליות שונות. לפני כן, מילאתי במשך שש שנים תפקידים שונים ומאתגרים באגף התקציבים באוצר, במסגרתם התמודדתי עם סוגיות מרתקות ומאתגרות של מדיניות ומעורבות בתהליכים הכי משמעותיים במדינה, ועם קצת פוליטיקה כחלק מכללי המשחק. את לימודי עשיתי באוניברסיטה העברית – תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ובתוכנית המצטיינים 'אמירים' ותואר שני במנהל עסקים. ככלל, אני מאוד אוהב את התפר שבין אסטרטגיה, מדיניות וייזום לבין ניהול אופרטיבי מוכוון ביצועים ותוצאות".

– מה העצה הטובה ביותר שיש לך עבור כלכלן בתחילת דרכו?

"מעבר לפעילות המקצועית בה צריך להצטיין, חשוב לדעתי להיות מנהל מעורב ורחב יריעה מעבר להגדרה המצומצמת של תחום הכלכלה. חשוב ליזום תהליכים ולקדם חשיבה עסקית ארוכת טווח, במקביל להקפדה על יעילות תפעולית. השיעורים החשובים ביותר והיכולת להביא ערך טמונים בראיה ובהתמודדות עם אתגרי הניהול האסטרטגיים המורכבים של החברה, תוך שימוש בכלים כלכליים וניתוחים כמותיים בהם יש לכלכנים יתרון יחסי".