"מצב הכלכלה הישראלית בסדר גמור"

מודי שפריר, אסטרטג ראשי מזרחי טפחות בראיון לאיגוד הכלכלנים: "בנטרול המופעים החד פעמיים – כגון רכישת רכבים – הצמיחה לנפש דומה לשותפות הסחר שלנו, ארה"ב ואירופה. לכן המצב סביר ולא מעבר לכך"

   צילום: Tracy מחברת Paul clarke

עו"ד מיכל קורן

בראיון לאיגוד הכלכלנים על מצבו של המשק הישראלי, אומר מודי שפריר, אסטרטג ראשי מזרחי טפחות, כי "עסקת IntelMobileye, צפויה לתמוך בגידול היקף ההכנסות ממסים בהיקף חד פעמי של כ-4 מיליארד שקל. מעבר לכך, העסקה מדגישה את העובדה שישראל נהפכה לאחד ממרכזי פיתוח התוכנה בעולם – עובדה אשר צפויה לתמוך בצמיחת המשק ובייצוא שירותי ההיי-טק במשך שנים רבות". לדבריו, השפעת העסקה על שער השקל-דולר לא צפויה להיות מהותית "משום שבנק ישראל והאוצר הודיעו כי אינטל העולמית תוכל לשלם את המסים הנובעים מהעסקה בדולרים, וזאת במטרה למנוע השפעה על שער המטבע וייסוף יתר של השקל".

– מה מצב המאקרו במשק הישראלי היום ומה אתה צופה להמשך 2017?

"מצב הכלכלה המקומית הוא בסדר גמור – ירידה חדה נרשמה ברבעון הראשון בקצב צמיחת כלכלת ישראל, אך זאת בעיקר בשל ירידה חדה במכירות רכבים – זה מצב טוב אבל לא מדהים כמו שנראה היה לכאורה מנתוני התמ"ג – של צמיחה של % 4.7 ברבעון הרביעי של 2016 או 4% בסיכום השנה שעברה.

"שני הרבעונים האחרונים הושפעו מאד מגורם חד פעמי של רכישות רכבים. בשל השינויים במיסוי הירוק שנכנסו לתוקף השנה, היבואנים הקדימו את רכישות הרכבים ל- Q4/2016 כדי להימנע מהעלאת המיסוי הירוק. בנטרול התנודתיות הנובעת ממגזר זה, הנתונים מצביעים על המשך צמיחה בקצב יציב ונאה. גורם חד פעמי נוסף מ-2016 הוא ההשקעות במפעל החדש של אינטל בקריית גת. אמנם רוב הציוד מיובא מחו"ל, אבל עדיין יש השפעה מעצם ההשקעות המקומיות במפעל. לראייה השקעות בנכסים קבועים ירדו ברבעון הראשון ב-6%, ככל הנראה עקב סיום ההצטיידות במכונות במפעל החדש של אינטל וגם, כאמור, מירידה ברכישת רכבים לצרכי השקעה (רכבים לליסינג). לסיום, נציין כי האוכלוסייה בארץ גדלה בכ-2% בשנה ולכן כשמסתכלים על הצמיחה לנפש, בנטרול המופעים החד פעמיים – הצמיחה דומה לשותפות הסחר שלנו ארה"ב ואירופה ועומדת על שיעור נמוך מ-3.5%, לכן המצב סביר ולא מעבר לכך".

– ומה לגבי שוק העבודה?

"מצב שוק העבודה טוב מאד, אנו חווים ביקוש גבוה לעובדים ואבטלה נמוכה. מאידך האינפלציה לא מצליחה להתרומם ולכן ריבית בנק ישראל נותרת נמוכה מאד כדי לחזק את ההגעה ליעד האינפלציה של הבנק. היות וגם בעולם יש מדיניות מוניטרית מרחיבה מאד – הריבית בארץ ככל הנראה לא תעלה גם השנה, להערכתנו. תוואי הריבית ילך לאו דווקא עם זה של ארה"ב שצפוי לעלות השנה פעמיים- שלוש, אלא דווקא בדומה לממוצע השווקים המפותחים. בהמשך, פיתוח מאגר לווייתן אמור לשפר את קצב הצמיחה לקראת סוף 2019.

"כמו כן, השקל חזק מאד נגד סל המטבעות – וזה נובע מכוחות בסיסיים התומכים בשער השקל (עודף בחשבון השוטף והשקעות ישירות גבוהות מאד של זרים בישראל). ביחס לדולר, אני חושב שהממשלה צריכה להתערב יותר – יש חוב גדול במט"ח שאפשר להמירו לשקלים בעיתוי הנוכחי שהוא נוח ולתמוך בהיחלשות השקל מול הדולר. הממשלה יכולה לעזור דרך אמצעים אלטרנטיביים כמו עידוד יצואנים באופן אחר. בנק ישראל לטעמי עושה את שלו בביצוע רכישות דולרים, אבל יכול להיות יותר אגרסיבי כנגד ספקולנטים על מנת ליצור הרתעה".

– מה תפקידך והשפעתך על הבנק?

"התפקיד חדש יחסית בבנק – ראשיתו לפני שלוש וחצי שנים ואני גם מעצב אותו עם הזמן. במסגרת התפקיד אני מפרסם סקירה יומית ושבועית על כלכלת ישראל והעולם והמלצות רלוונטיות. הסקירות וההמלצות מיועדות ללקוחות הבנק (המשקיעים הזרים, תאגידים ולקוחות מוסדיים לרבות כל מנהלי קרנות הנאמנות והפנסיה – מ.כ.). ברמה הפנימית תפקידי לייעץ גם לחדרי המסחר של הבנק, לחטיבה הפיננסית בניהול הנכסים וההתחייבויות של הבנק ומדי פעם גם למערכים אחרים בבנק עצמו שזקוקים לתרחישי מאקרו הכוללים ריבית, אינפלציה, ספציפיות לגבי שוק האג"ח הממשלתי ומט"ח".

– איך משפיעה התחזית שאתה מייצר על האסטרטגיה של כלל מזרחי טפחות?

"אינני מתווה מדיניות השקעה אלא יועץ. ככל שאני פוגע יותר בתחזיות, כך עמדתי נלקחת יותר בחשבון כמובן. אני מרגיש שאני נמצא כל הזמן בפוזיציה. אני יושב בוועדות משמעותיות מאד בבנק ומביע את עמדתי בנושאים הרלוונטיים כדי שיילקחו בחשבון בהחלטות העסקיות והפיננסיות של הבנק".