"שוקי ההון והמט"ח מושפעים יותר מנאומי הנגידים מאשר מהכותרות הגיאו-פוליטיות"

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, המלווה מקצועית את איגוד הכלכלנים מיום היווסדו, סקר בפני משתתפי המפגש החצי שנתי "כלכלנים מובילים אסטרטגיה", את התמורות בכלכלה העולמית ● "מי שנבהל מהכותרות הגיאופוליטיות – בדרך כלל הפסיד".

עו"ד מיכל קורן 


"העולם הפך למקום מאד לא שקט. אני גדלתי ככלכלן באסכולת הגלובליזציה, הדוגלת בהורדת מחסומים לסחר בסחורות, שירותים ונכסים. אולם, השנים האחרונות לימדו אותנו שבדרך ליישום צעדי ליברליזציה, לא הודגשו מספיק הנושאים החברתיים וחלוקת ההכנסות והרכוש. הנתונים מצביעים על כך שה'דיבידנדים' של תהליך הגלובליזציה לא הגיעו בצורה מספקת למעמד הביניים. ייתכן וזה ההסבר לתמיכה לה זכה הנשיא טראמפ ממעמד הביניים, להחלטת הברקזיט באנגליה, ולעלייה של גופי ימין לאומני ופופוליסטי באירופה", כך אמר פרופ ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בסקירתו את התמורות בכלכלה העולמית, במסגרת המפגש החצי שנתי של איגוד הכלכלנים. לדבריו, "היה זה מפתיע, לפחות עבורי, לשמוע את נשיא ארה"ב אומר: 'אמריקה ראשונה' ובכל זאת, גם בימים של כותרות גיאו-פוליטיות מפתיעות ולעתים בעייתיות, השווקים הפיננסים והצד הריאלי של הכלכלות ממשיכים במגמות שלהם. בדיעבד, מי שנבהל מהכותרות הגיאופוליטיות – בדרך כלל הפסיד".

"כרגיל, קשה לנתק הערכות כלכליות ופיננסיות מההתפתחויות הפוליטיות. למרות בעיית החוב הציבורי הקשה של איטליה, המשקיעים הבינו מהר מאד שמבחינה פוליטית, גוש האירו לא ייתן לאיטליה ליפול לחדלות פירעון על חובותיה", המשיך ליידרמן, "איטליה היא המדינה השלישית בעוצמתה בגוש האירו וייקח עוד זמן לוודא שהיא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה ואף למחזר חלק גדול של החוב שלה בריביות סבירות. יחס החוב-תוצר עומד על 130% (כשבכל גוש האירו כולל איטליה הוא 85%). אין ספק שסיכון המדינה של איטליה עלה, אולם ה-SPREAD של האג"ח שלה ביחס לגרמניה עלה בכ-300 נקודות בסיס, סכום לא זניח במשבר, אולם נמוך ממה שהיה במשבר יוון, כאשר ה-SPREAD היווני עלה ל-2,700 נקודות. בשורה התחתונה – הנושא ימשיך ללוות אותנו ובאופן כללי קשה להיות אופטימיים היום בהשוואה למצבה של אירופה ב-2008. בנוסף לכך, לא ידענו לחזות שהדפסת הכסף המסיבית המתלווה לריביות הנמוכות לא תביא להאצת האינפלציה של מדד המחירים לצרכן. מה שהוא מאד בסיסי, והשתנה ביחס לניבוי מספרי הלימוד שהרחבה מונטרית מביאה להאצה באינפלציה.

"יש אי-נחות מסוימת בקרב הבנקאים המרכזיים שגם מופתעים מהתופעות לעיל. מריו דראגי, הנגיד של הבנק המרכזי האירופי ממשיך לטעון שבקרוב נראה האצה של האינפלציה, אבל בפועל זה לא קורה, ובינתיים ממשיכים בהזרמות גדולות של נזילות".

עוד אמר ליידרמן כי "אני סבור שבאירופה לא יעלו ריבית בקרוב, וגם לא בישראל. מבחינת ה-FED, נכון לסוף השבוע האחרון, על פי תמחור האג"ח בשוק יש הסתברות של 91% להעלאת ריבית ל-2% באמצע החודש הנוכחי. עם זאת, ניכרת ירידה בהסתברות להעלאה נוספת בריבית בחודש ספטמבר לכ-55%.בהערכה כללית, אני סבור שהפד יעשה את המינימום ההכרחי מבחינת העלאת הריבית, והעולם ימשיך להיות מאופיין בריביות מאד נמוכות".

"אם נחבר בין הניתוח הזה להיבטים הגיאו-פוליטיים שהוזכרו, סביר לסכם ולומר שכיום ההשפעה של שינוי בעמדות הבנקאים המרכזיים העיקריים, כפי שהיא בא לידי ביטוי בנאומיהם למשל, הרבה יותר גדולה מזאת של הכותרות הגיאו-פוליטיות ובמילים אחרות: "שוקי ההון והמט"ח מושפעים יותר מנאומי הנגידים על הריבית מאשר מהכותרות הגיאו-פוליטיות".

ליידמרן הוסיף כי "תופעה בולטת במציאות הפיננסית בישראל היא פערי התשואות בין ארה"ב לישראל. קשה היה לחזות שהפער הזה, עבור אג"ח לעשר שנים, יגיע לכאחוז, כאשר התשואה על אג"ח אמריקאי גבוהה מזאת של אג"ח ישראל בשקלים. גם כאן ספר הלימוד טען שבמצב כזה יתפתח יצוא הון ניכר מהמשק, אולם הדבר לא קרה, וזאת מציאות חדשה".

לדבריו, "באשר לשער החליפין, הדולר בעולם מתחזק השנה ביחס לסל מטבעות החוץ, בעיקר בחודשיים האחרונים. זוהי תופעה חדשה יחסית שהרי הסנטימנט בשוק ביחס לדולר בעולם היה שלילי במהלך שנת 2017 וחלק מ- 2018.

"מאד מעניין ומאתגר שהשקל דולר נמצא מתחת לרמת ה- 3.60 למרות פער הריביות של כאחוז לטובת ארה"ב (באג"ח לעשר שנים). מצב הדולר בעולם ימשיך להשפיע מאד על השקל", הוסיף.

פרופ' ליידרמן התייחס בסקירתו גם לאינפלציה בישראל: "הקונצנזוס הוא שסביבת האינפלציה כעת היא כאחוז לשנה. עם זאת, סביר להניח שכתוצאה מייסוף השקל לאחרונה יחס לשע"ח האפקטיבי ובלימת העליות במחיר הדלק בעולם, ייתכן ונצטרך להפחית את התחזית אל מתחת לאחוז".

לגבי שוק הדיור אמר כי "יש התמתנות בעליות מחירי הדיור ואפילו ירידות קלות. במשק שבו מחירי הדיור כל כך גבוהים תיקון מסוים של רמת המחירים היא טבעית לחלוטין. עם זאת, אין כעת רקע למשבר עמוק בנדל"ן, שהרי הדמוגרפיה של צמיחת משקי הבית בישראל, הריבית הנמוכה, תוכניות הממשלה, ושוק עבודה בתעסוקה מלאה, כל אלה הם גורמי תמיכה בהמשך הפעילות הגבוהה של ענף הבנייה".